אני ורד

שנים ישבתי מול ילדים שכולם כבר הספיקו להגיד עליהם שהם לא מנסים מספיק. הם ניסו. הם פשוט ניסו בתוך סביבה שלא בנויה בשבילם.

אני בעלת תואר שני בחינוך ומומחית להוראה מותאמת אישית ואסטרטגיות למידה. במשך שנים עבדתי אחד על אחד עם ילדים ומתבגרים, וראיתי את אותו דפוס חוזר שוב ושוב: ילד חכם, הורים אוהבים, ובית שהפך לזירת קרב סביב שיעורי בית.

הבנתי שהעבודה עם הילד לבדו לא מחזיקה, כי הוא חוזר בכל ערב לאותה סביבה ולאותה שיחה. הדבר היחיד שבאמת שינה תמונה היה כשההורים שינו את התפקיד שלהם.

משם נולדה מבלגן להצלחה. לא עוד שיטת משמעת ולא עוד לוח מדבקות, אלא דרך מעשית לבנות בבית סביבה שבה מתבגר יכול לנהל את עצמו, וההורים יכולים סוף סוף להפסיק להיות השוטרים.

אני מאמינה שתפקידנו כהורים הוא לראות את הזהב בילדים שלנו, גם כשהם עצמם עוד לא רואים אותו.